עודכן: 17 באוגוסט 2026
לפני שנתחיל — גילוי נאות חשוב:
בימים האחרונים פנו אליי עשרות הורים מודאגים, ובמקביל התחלתי לאסוף כל מה שאפשר מהמקורות הטובים ביותר שיש. הניתוח שתקראו כאן מבוסס ברובו על העבודה המקצועית של עורכת הדין ויקטוריה גלפנד ושותפותיה למשרד, דפנה ובת-חן, שערכו מכתבי עדכון מפורטים ומעמיקים עם פרסום הצווים וכן לאחר שהשתתפו במפגש החירום של האקדמיה האמריקאית לעורכי דין לטכנולוגיות פריון ואימוץ שהתקיים ב-12 באוגוסט והשתתפו בו יותר מ-500 אנשי מקצוע מתחומי משפט הפריון וההגירה בארה"ב.
מכיוון שאני לא עורך דין והסקירה הזו אינה מהווה ייעוץ משפטי, הניתוח ומפת הדרכים המעשית שאציג לכם כאן נשענים באופן נרחב על החומרים והידע המשפטי שהן ניסחו וריכזו (לצד מסמכים פומביים נוספים שראיתי ומה שאני שומע מהשטח). הקרדיט על הניתוח המשפטי הרלוונטי להורים מיועדים ישראלים והצגת דרכי פעולה ספציפיות עבורם מגיע להן. התפקיד שלי כאן היה לקחת את אותו סיקור נרחב ומעמיק והעצות הנבונות של בעלי הידע המקצועי, ו"לתרגם" אותו עבורכם לעברית פשוטה ובגובה העיניים.
מה קרה, הרקע
אם התחלתם תהליך פונדקאות בארה"ב בשנה-שנתיים האחרונות, כמעט בטוח ששמעתם את השאלה המלחיצה בקבוצות ההורים: "רגע, ביטלו את האזרחות האמריקאית לתינוקות שלנו?"
בינואר 2025 נחתם בארה"ב צו נשיאותי שניסה לצמצם את עקרון אזרחות מכוח לידה, העיקרון החוקתי שקובע שכל מי שנולד על אדמת ארה"ב הוא אזרח אמריקאי. העיקרון הזה הוא בדיוק הסיבה שהתינוקות שלנו, שנולדים לפונדקאית בארה"ב, מקבלים דרכון אמריקאי תוך ימים ויכולים לטוס איתנו הביתה בלי להיתקע חודשים בקונסוליות.
הצו ההוא מעולם לא נאכף בפועל. בתי משפט עצרו אותו שוב ושוב. אבל חוסר הוודאות היה מלחיץ. הורים שאלו אותי אם כדאי בכלל להתחיל תהליך, אם להקדים לידה, אם לשנות מדינה. עניתי לכולם אותו דבר: לא פאניקה, כן מעקב.
ואז, ב-30 ביוני 2026, הגיעה ההכרעה. בית המשפט העליון האמריקאי פסק ברוב של 6 מול 3, בפסק הדין Trump v. Barbara, שהצו אינו חוקתי וביטל אותו סופית. בית המשפט הבהיר שסמכות השיפוט של ארה"ב חלה על כל תינוק שנולד בבית חולים אמריקאי. חוזה פרטי בין מבוגרים, כלומר ההורים המיועדים הזרים והפונדקאית האמריקאית, אינו יכול להפקיע את ריבונות המדינה על הילד.
נקבע שם עוד משהו שיהיה חשוב בהמשך. הנשיא אינו רשאי ליצור חריגים חדשים לחוק האזרחות על דעת עצמו, בלי הסמכה מפורשת מהקונגרס.
זה היה אמור להיות סוף הסיפור.
מה המצב היום
ב-6 באוגוסט 2026 נחתמו שני צווים נשיאותיים חדשים. הפעם, בניגוד ל-2025, אחד מהם מזכיר פונדקאות במפורש.
קודם כל, מה קורה בפועל
נכון להיום, דרכונים אמריקאיים ממשיכים להינפק כסדרם במשרדי הדרכונים ברחבי ארה"ב. שום דבר לא נעצר.
הצווים קיימים על הנייר. טרם פורסמו תקנות יישום, ואין עדיין ניסיון מעשי של מישהו שנתקל בהם בשטח. קרוב לשבועיים אחרי החתימה, עדיין לא ברור מתי הם יחולו, איך, על מי, ואם בכלל.
זה לא אומר שאין מה לדאוג. זה אומר שיש הבדל גדול בין מה שכתוב בצו לבין מה שקורה בפועל. וכרגע, בפועל, לא השתנה כלום.
מה נחתם
הצו הראשון (EO 14418) מורה לגופים פדרליים שלא להנפיק מסמכים המכירים באזרחות אמריקאית, דרכונים בכללם, לילדים שנולדו בארה"ב כשאף אחד מההורים אינו אזרח אמריקאי. לצד קטגוריות שהוחרגו היסטורית, הוסיף הצו החרגות רחבות בהרבה, וביניהן ילדים שנולדו בהליך פונדקאות מסחרי.
הניסוח בגוף הצו מדבר על מצב שבו הורה "היה מעורב בעסקה מסחרית עם פונדקאית כדי לרכוש או להשיג גישה לאזרחות מכוח לידה עבור הילד". במילים אחרות, הניסיון הוא למסגר את התהליך שלכם כרכישת דרכון.
הצו לא מגדיר מה נחשב עסקה מסחרית. הוא גם לא אומר איך אמור מישהו לדעת מה הייתה מטרת ההליך. זו אחת הסיבות שהמשפטנים בארה"ב סבורים שהוא לא יעמוד.
הצו השני (EO 14419) עוסק בתיירות לידה. הוא מעניק לרשויות ההגירה בגבול ולקונסוליות סמכות לסרב להנפיק ויזות, לבטל אשרות כניסה קיימות, או למנוע כניסה פיזית.
הצו השני כנראה לא מדבר עליכם
זו נקודה שכדאי להבין לעומק, כי היא מרגיעה.
הצו השני אינו מזכיר את המילים "פונדקאות", "פונדקאית" או "הורים מיועדים" אפילו פעם אחת. הוא מגדיר תיירות לידה ככניסה של אזרח זר למטרה ללדת בעצמו על אדמת ארה"ב, כדי להעניק אזרחות לילד שייוולד.
אתם לא אלה שיולדים. לפי לשון הצו היבשה, יש טיעון משפטי חזק מאוד שהוא פשוט לא חל עליכם.
סייג אחד. מכיוון ששני הצווים פורסמו יחד, פקידי ההגירה בגבול מונחים לערנות מוגברת. הטיעון חזק, אבל כדאי להיערך גם לאפשרות שמישהו יפרש אחרת.
מה הצווים לא נוגעים בו
זה החלק שהכי חשוב לי שתקראו, כי הוא מכסה את רוב הפחדים ששמעתי השבוע:
- חוקיות הליך הפונדקאות בארה"ב. לא השתנתה. התהליך לא הפך לבלתי חוקי.
- ההכרה בכם כהורים. פסק הדין להורות ניתן לפי חוקי המדינה שבה מתבצע התהליך. הצווים עוסקים במסמכים פדרליים בלבד ואינם נוגעים בזה כלל.
- תעודת הלידה. מונפקת ברמת המדינה, לא הפדרלית.
מה שכן בסיכון: הדרכון האמריקאי וה-SSN. שניהם פדרליים, ושניהם בדיוק מה שהצו מכוון אליו.
ההבחנה שהכל עומד עליה
אזרחות ותיעוד של אזרחות הם שני דברים נפרדים.
התינוק שנולד בארה"ב הוא אזרח אמריקאי מרגע לידתו. זה נקבע בחוקה ואושר בבית המשפט העליון לפני פחות מחודשיים. צו נשיאותי לא יכול לשנות את זה.
מה שהצו מנסה לעשות זה למנוע מהגופים הפדרליים להנפיק את הנייר שמוכיח את האזרחות. הזכות עצמה והיכולת להוכיח אותה הן שתי שאלות שונות. הצווים נוגעים רק בשנייה, וגם שם רק על הנייר בינתיים.
המאבק המשפטי
ב-11 באוגוסט הגישו אותם ארגונים שזכו בעתירה נגד הצו הקודם עתירה חדשה, הפעם נגד הצווים האלה. הם טוענים שאחרי הקביעה החד-משמעית של בית המשפט העליון, הניסיון הנוכחי אינו חוקי ואינו חוקתי.
ההערכה בקהילה המשפטית האמריקאית, ובמפגש החירום שהוזכר למעלה, היא שסיכויי העתירה גבוהים. הקונגרס מעולם לא יצר חריג לפונדקאות מסחרית, ופסק הדין מיוני היה נחרץ.
בינתיים יש תקווה סבירה שהמצב בשטח יישאר כפי שהוא, לפחות עד להכרעה.
כניסה לארה"ב, ההחלטה הכי חשובה שתקבלו החודש
כאן, לדעתי, נמצא הסיכון האמיתי בטווח הקרוב. לא באזרחות של התינוק, אלא ביכולת שלכם להגיע ללידה.
יש שני מסלולי כניסה, ובמצב הנוכחי ההבדל ביניהם קריטי.
ויזת תייר (B1/B2) מאפשרת שהייה של עד חצי שנה בכל כניסה, וניתן להגיש בקשת הארכה חוקית מתוך ארה"ב אם יש עיכובים. החיסרון הוא הראיון האישי בשגרירות, שם תישאלו שאלות ספציפיות על מטרת הנסיעה.
פטור מוויזה (ESTA) הוא טופס מקוון פשוט, בלי ראיון. בשאלון אין אף שאלה שנוגעת לפונדקאות. החיסרון הוא שמדובר ב90 יום, נוקשה. אי אפשר להאריך ואי אפשר לשנות סטטוס מתוך ארה"ב, בשום אופן. אם התינוק יצטרך להישאר בבית החולים, או שהמסמכים יתעכבו, השעון ממשיך לרוץ. ביום ה-91 אתם בשהייה בלתי חוקית.
והאזהרה שחשובה מכל השאר
סירוב ויזה רשמי מבטל אוטומטית ומיידית גם אישור ESTA קיים.
תקראו את זה שוב.
הנה מה שזה אומר בפועל. נניח שיש לכם ESTA בתוקף. אתם מחליטים, ליתר ביטחון, להוציא גם ויזת תייר. בראיון עולה סוגיית הפונדקאות. קונסול זהיר מסרב. עכשיו אין לכם ויזה, אין לכם ESTA, ואין לכם שום דרך חוקית להיכנס. שבועות ספורים לפני הלידה.
מהלך שנועד להיות זהיר הוא בדיוק זה שעלול להפוך מצב לא ודאי לאסון. אם יש דבר אחד שאני רוצה שתיקחו מהפוסט הזה, זה הוא.
השורה התחתונה, לפי המצב שלכם
יש לכם ויזת B1/B2 בתוקף בדרכון. השתמשו בה. זו האפשרות הטובה והבטוחה ביותר.
אין ויזה, יש ESTA מאושר או אפשרות להוציא אחד עכשיו. טוסו איתו. אל תנסו להוציא ויזה ברגע האחרון.
הגשתם בקשת ESTA והמערכת דחתה אותה. זה הרגע לפנות לעורך דין הגירה, לא לנסות שוב לבד.
הלידה בעוד יותר משלושה-ארבעה חודשים. המתינו. אל תרוצו להגיש שום דבר עכשיו. בספטמבר יתפרסמו תקנות היישום ותהיה תמונה ברורה יותר. הזמן עובד לטובתכם.
בגבול
כנות מלאה. זה כלל ברזל.
אם פקיד הגבול שואל אתכם ישירות על מטרת הנסיעה, ענו ביושר ובאופן מדויק. אל תגידו שבאתם לחופשה או לבקר משפחה. המציאות תתברר ממילא כשתגיעו לאותו מעבר גבול מהכיוון ההפוך, ביציאה, מלווים בתינוק בן ימים.
הצהרה כוזבת בגבול גוררת איסור כניסה לצמיתות לארה"ב. לכל החיים. זה לא סיכון ששווה לקחת בשום תרחיש.
ובד בבד: ענו על מה שנשאלתם, ביושר ובשקט. אל תרחיבו מעבר לנדרש. אל תנדבו מידע שלא התבקשתם. אל תענו על מה שלא נשאלתם.
כמה דברים מעשיים.
הביאו עותקים פיזיים. שני עותקים מודפסים מלאים של כל הניירת הרפואית והמשפטית, אחד אצל כל אחד מכם. אל תסתמכו על הטלפון. אם תופרדו לתשאול נפרד, לא תהיה לכם גישה למכשיר.
שקלו להקדים את הטיסה אם הלידה בשבועות הקרובים, כדי להקדים תקנות מנהליות מחמירות שעשויות להתגבש.
פרופיל נמוך ברשתות. הימנעו מלפרסם על התהליך בתקופה הזו. אין צורך לייצר עקבות דיגיטליים מיותרים.
שתי המלצות למקרי קצה
חשוב לי לומר את זה בבירור. שתי ההמלצות הבאות הן למקרי קצה בלבד, והן נשמעות דרמטיות. אני מביא אותן כדי שתשקלו בעצמכם לפי רמת שנאת הסיכון שלכם, לא כי אני חושב שזה מה שיקרה. רוב האנשים לא יזדקקו להן.
זוגות בחשש מוגבר יכולים לשקול להגיע בשתי טיסות נפרדות. כך, אם הראשון נתקל בפקיד נוקשה, לשני יש הזדמנות נפרדת מול פקיד אחר.
אם יש אחים גדולים, עלתה המלצה לשקול להשאיר אותם בבית, גם אם הם עצמם אזרחי ארה"ב, כי תשאול ממושך בגבול עם פעוטות מייצר לחץ מיותר. אני יודע שזו גזירה לא פשוטה.
תוכנית גיבוי, המסלול הישראלי
וכאן משהו שכדאי לדעת, כי הוא מרגיע יותר משהוא מפחיד.
המסלול הישראלי אינו תיאורטי, וזו לא תהיה הפעם הראשונה.
אם לא יתאפשר להנפיק לתינוק דרכון אמריקאי, ייתכן שאפשר יהיה להנפיק לו מסמכי נסיעה ישראליים דרך הקונסוליה, בכפוף להשלמת ההליך המשפטי הישראלי. בתקופת הקורונה, כשלא ניתן היה להנפיק דרכונים אמריקאיים וגם לא ניתן היה להיכנס לישראל בלי מסמכים ישראליים, עשרות משפחות חזרו הביתה בדיוק כך.
חשוב לומר שהזכאות אינה מובנת מאליה ואינה זהה לכל משפחה. היא תלויה בנסיבות שלכם ובמעמד האזרחות שלכם, ולכן זה בדיוק סוג הדבר שכדאי לברר מול עורך הדין שלכם ולא להניח.
זה שינוי ממה שכתבתי כאן בעבר. עד היום מסלול הקונסוליה היה מיעוט נדיר, ורוב המשפחות סידרו הכל בישראל אחרי החזרה. בתקופה הזו כדאי לברר אותו מראש, במקביל למסלול האמריקאי, גם אם בסוף לא תזדקקו לו. משך ההליך משתנה, ומי שמתחיל מוקדם נמצא במצב טוב יותר.
בעיקר אם אתם נכנסים בפטור מוויזה. תשעים יום נגמרים מהר.
ואם חלילה תעוכבו מלהיכנס
מנו מראש איש קשר מקומי בארה"ב, חבר או קרוב משפחה שכבר נמצא שם, שיוכל לקבל את התינוק מבית החולים ולדאוג לו עד שתגיעו. חשוב שזה ייעשה בצו בית משפט, ולא בהסכמה בעל פה.
ואל תבנו על כך שהפונדקאית תיקח את התינוק אליה הביתה. זה לא תפקידה, היא לא הסכימה לזה, וזה עלול לסבך את ההליך המשפטי.
ומה עם מי שעוד בתחילת הדרך
אם אתם לפני חתימת הסכם או לפני החזרת עוברים, השאלה אינה אם אפשר להמשיך. אפשר. השאלה היא כמה אי-ודאות אתם מוכנים לשאת.
יש מומחים שממליצים להמתין כמה שבועות עד לפרסום תקנות היישום, כדי לקבל תמונה ברורה. ויש שסבורים שאפשר להמשיך כמתוכנן בלי עיכוב. שתי הגישות סבירות.
זו החלטה אישית, והיא תלויה בכם ולא בכותרות. קבלו אותה מול הצוות המשפטי שלכם.
הטיפ שנשאר נכון
זה היה נכון כשהכל היה רגוע, וזה נכון גם עכשיו. שמרו על עותקים מסודרים של כל המסמכים. תעודת לידה מקורית, והזמינו כמה עותקים מאושרים כשאתם כבר שם. פסק הדין להורות האמריקאי. הדרכון.
תהליכים משפטיים בארה"ב יכולים תמיד לייצר כותרות חדשות. הדבר הכי טוב שאתם יכולים לעשות הוא להתעדכן דרך עורך הדין שלכם ודרך הסוכנות, ולא דרך פייסבוק.
ולבסוף
אני לא עורך דין וזה לא ייעוץ משפטי, כמו שכתבתי בפתיחה.
המצב משתנה משבוע לשבוע. ייתכן שכשאתם קוראים את זה בית המשפט כבר הכריע, או שתקנות היישום כבר פורסמו. שימו לב לתאריך העדכון בראש העמוד.
מה שכן נכון בוודאות: התינוק שנולד בארה"ב הוא אזרח אמריקאי. הפונדקאות חוקית. אתם ההורים. וגם בתרחיש הגרוע, יש דרך להביא אותו הביתה.
