הקשר עם תורמת הביצית הוא אופציה שאפשרית בחלק מהמדינות בהם עושים תהליך פונדקאות. לדעתי הקשר הזה מהווה יתרון גדול עבור הילדים, ויש לו השפעה חיובית גם עליכם ההורים. במקביל, חשוב לקחת בחשבון את הנסיבות המיוחדות ולוודא שהכל מעוגן בחוזה כך שהילדים, אתם וגם התורמת מוגנים משפטית. בארצות הברית למשל תרומת ביצית מעוגנת בחוזה משפטי, בו נכתב שלא יהיה לתורמת כל קשר עתידי לילד, וכמובן שגם לכם לא תהיינה בעתיד דרישות הוריות מהתורמת. בכדי שכל התנאים יהיו מובנים ומוסכמים מראש, חשוב לוודא כי יינתן לתורמת ייצוג משפטי הולם והדרכה ברורה לפני החתימה על החוזה, וכך תהיו בטוחים שהיא חותמת עליו במודעות לכל סעיפיו ותנאיו. במידה והתרומה היא אנונימית, תפקיד המרפאה לוודא שתורמת הביצית תחתום על מסמך דומה, מבלי שאתם תהיו צד ישיר מול התורמת. גם במקרה כזה, התייעצו עם עורכי הדין שלכם לגבי חתימה על חוזה אנונימי ביניכם לבין התורמת, והבינו אם קיימות השלכות משפטיות האפשריות בעתיד. זכרו שגם התורמת חוששת שיום אחד תבואו עם בקשות ודרישות לגבי הילדים, לכן המניע הוא הדדי והדברים נעשים ברוח טובה. ככל שתגדירו מראש את טיב התקשורת העתידית ביניכם, באופן וורבלי ומשפטי, יהיה הקשר נעים כך שיתאים לכל הצדדים. בחוזה המגדיר את הקשר ביניכם, אפשר להכניס סעיפים נוספים שיהיו מקובלים על כל הצדדים, אבל חשוב לזכור שמדובר בבני אדם - ודעות משתנות ככל שחולפות השנים. גם אם הסכמתם על חשיפה עתידית מול הילדים למשל, ייתכן וברגע האמת לתורמת זה כבר לא יתאים למרות שהתחייבה על כך בחוזה. ואולי אתם כבר לא תרגישו צורך למרות שהתחייבתם לפגישה. אולי הבטחתם לשלוח תמונה כל שנה ופתאום זה כבר לא ירגיש לכם נוח? לכן חשוב לשמור על גמישות ואנושיות גם במעמד החתימה על החוזה.
