אצל סטרייטים זה נורא קל - עד היום ברוב המקרים, מרבית הזוגות אחרי החתונה לוקחים את שם המשפחה של הבעל. לפעמים בוחרים לאחד שמות, ויש גם כאלה שנשארים עם השמות המקוריים.
בתהליך כמו שאנחנו עוברים שבו התא המשפחתי הוא מראש "שונה", חשוב לשים את הדגש גם מהבחינה הטכנית (מה נרשם במשרד הפנים), אבל גם רגשית (אתם יוצרים תא משפחתי חדש, אולי צריך להתחשב גם בשונות של הילדים במסגרות השונות, בשמות המשפחה השונים של ההורים מכל צד וכדומה.
ראיתי כאלה שבחרו לאחד שמות (למשל: גולד-אשכול), ואז חשוב לשים לב שלפחות סדר השמות יהיה אחיד בין שני בני הזוג, מאחר והילד יירשם רק בצורה אחת כמובן (זאת אומרת, שלא יהיה מצב שבו לאבא אחד שם המשפחה הוא גולד-אשכול ולאבא השני אשכול-גולד).
ראיתי כאלה שבחרו לאחד (אשכולד) וליצור שם חדש למשפחה החדשה.
ראיתי זוגות שבחרו להישאר איש איש בשמו, ואז חשוב לזכור שהילד יקרא בשם שונה מאחד ההורים (למשל- במקרה של אבא משה גולד ואבא שמעון אשכול, הילד יהיה שילוב או רק עם אחד השמות).
אם אתם בוחרים לעשות את הצעד של השינוי, ההמלצה היחידה שלי היא לעשות אותה בתחילת התהליך כדי שכל המסמכים, הדרכונים, הויזות וההסכמים יהיו כבר בשם החדש, לשם הנוחות. כך גם בתעודות הלידה במדינת הלידה וגם בארץ, בכל פסקי הדין- כבר יופיעו השמות הנכונים.
*עדכון* - ביוני 2022 ניתן פסק דין חשוב ומשמח בעקבות עתירה שהוגשה לרישום שמות משפחה לקטינים שנולדו בהליך פונדקאות לשני אבות, בחו״ל. בית המשפט התבקש להורות למשרד הפנים לרשום את שני שמות המשפחה של קטינים שנולדו כתוצאה מהליך פונדקאות, כפי שנרשמו בתעודת הלידה בחו"ל ועל פי הצהרת האבות.
העותרים טענו כי משרד הפנים פעל בחוסר סמכות ובאפליה, כאשר רשם רק שם את שם המשפחה של ההורה הביולוגי.
הקטינים נרשמו בחו״ל בשני שמות המשפחה שלהם (בתעודת הלידה, בדרכונים שלהם ובתעודות המעבר שלהם לארץ). ואולם, עם הגיעם לארץ הונפקו עבורם ספחי תעודות זהות שנשאו רק שם משפחה אחד (של ההורה הביולוגי) ואילו שם המשפחה של ההורה השני (שאינו ביולוגי), הושמט כלא היה.
בית המשפט קיבל את התביעה, ופסק כי בהתאם לחוק השמות, חוק מרשם האוכלוסין, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ובהתאם לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד, היה על הרשות לכבד את התעודות הזרות ולרשום את שני שמות המשפחה והכל בהתאם למה שהסכימו בינהם ההורים. בית המשפט קבע כי על פקיד הרישום להסתפק בראיות ובמסמכים שהוצגו בפניו וכי הוא אינו מוסמך לקבוע מה תוקפם של מסמכים אלו, אלא אם כן קיים חשש כי המסמכים מזוייפים או מוטלים בספק. עוד נקבע כי סמכות פקיד הרישום הינה טכנית בלבד ואינה כוללת הכרעה בשאלות משפטיות. לפקיד אין סמכות לקבוע שם לקטין או לבחור אותו תחת השם שקבעו הוריו. כמו כן לפקיד אין סמכות להימנע מרישום השמות כפי שהם מופיעים בתעודות הציבוריות שהוצגו בפניו.
בית המשפט הורה לרשום את התינוקות בשני שמות המשפחה שלהם וכן הורה למשרד הפנים להנפיק לעותרים תעודות זהות ונספחים חדשים מבלי שהשם הקודם כלל יופיע במרשם.
