זו שאלה שהעסיקה אותי המון לפני הלידה. המצחיק הוא, שכמה שהיא העסיקה אותי לפני- ככה אף פעם לא חשבתי עליה שוב אחרי שהילדות כבר הגיעו לעולם.
השורה התחתונה היא- תשאירו את זה לילדים. הם כבר ימציאו לכם שמות חיבה ושמות לרגעים של פחות חיבה, והכל יהיה בסדר. גם בפסיכולוגיית ילדים הגישה היא שהילדים יחליטו בעצמם. הם יודעים מה טוב להם - אז תנו להם לקבוע.
ראיתי הרבה שהחליטו מראש "פאפי ופאפא, אבוש ואבאל'ה". גם זה בסדר, אבל לא להתקבע. ילדים יצירתיים וימצאו את הדרך שלהם וזה יהיה ספונטני וטבעי.
חשוב שלא יהיה מלאכותי או מאולץ מהצד שלכם. אם זה ישמע מוזר גם לכם, הם יקלטו את זה וזה יצור מורכבות. לכו על הטבעי, תקראו אחד לשני בשמות שלכם ומקסימום תלכו על הנפוץ, כמו "אבא ארז ואבא רועי", כמו שאנחנו החלטנו שמתאים וזורם לנו. הרי גם אם הם יגידו רק "אבא", אני תמיד אדע לפי הסיטואציה למי הן מתכוונות.
לסיכום- חשוב ליצור את ההפרדה, אבל הילדים יעשו את זה לבד. הם ידעו ממי לבקש ממתקים, וממי כסף, וממי לבקש חיבוק.. וזה מה שחשוב.
